תורות לחימה קלאסיות או שיטות לחימה מודרניות ?

זכורני יום אחד שיחה עם מדריך צעיר לשיטת לחימה משולבת ו”מודרנית”. באותה שיחה פונה אלי אותו מדריך צעיר בשנות העשרים לחייו בטון גאה ממרום גילו וניסיונו העשיר ואומר לי “אתה אחד מזן נדיר שמתעקש ללמד אומנויות לחימה קלאסיות ישנות, בטל זמנכם !”.” אנחנו” ממשיך אותו צעיר וזוקף קומתו ” מכירים היטב את המציאות הנוכחית ויודעים טוב יותר איך ללמד ולאמן את התלמידים לצרכים של היום. שיטתנו היא המתאימה ביותר לדרישות ההווה”.הבטתי בצעיר השחצן ולומר את האמת חמתי גאתה בי, לא רק בגלל טיפשותו אלא גם מפאת חוסר הכבוד שהפגין כלפי,שהתבטא בעיקר באי שמירת מרחק נאות ממני, וכן שפת גופו המזלזלת.

כבשתי בקושי רב את חמתי ועניתי לו בשקט ” ומהיכן נובעים כל הידע והטכניקות שאתם מלמדים כעת”. הפניתי לו את גבי, התרחקתי והתאמצתי להירגע.

איני טוען שהידע של אומנויות ותורות הלחימה המסורתיות כולו בהכרח תמיד טוב יותר מידע ופיתוחים חדשים. כפי שזו תהיה טעות גסה לחשוב ההפך.

אפשר בהחלט לומר שבתחומים מסוימים,הידע והפיתוח המודרני שיפר מאד שיטות אימון, ופה ושם גם טכניקות לחימה,מאידך לדעתי רוב הידע העתיק הוא באיכות כזו גבוהה שלא רבים ירדו לעומקו ועדיין רב הנסתר על הגלוי. כמו כן אל לנו לשכוח שאת רוב תורות ואומנויות הלחימה הקלאסיות ביססו על ידע וניסיון עשיר שנצבר בשדה קרב על ידי לוחמים מקצועיים ששרדו קרבות אמת רבים.בהשוואה להרבה שיטות מודרניות הצצות כמו פיטריות אחרי הגשם, המפותחות על ידי אנשים רגילים עם מעט ניסיון או בכלל לא. הללו משלבים טכניקות ישנות בתערובות שונות,ולא תמיד באיכות גבוהה וטוענים שזו שיטה חדשה. לצערי, רוב קהל הצעירים נוהה אחרי אופנות חדשות הצצות כל מספר שנים, והמחליפות אחת את השנייה לעיתים קרובות, וכמובן משנות את תוכן ושיטות אימוניהם בהתאם לרוח השיטה החדשה.

בנוסף איני חושב שהאיומים המסכנים אותנו לפרקים בהווה בתחומי הערים למעט שימוש בנשק חם (נושא אודותיו נדון במאמר אחר), שונים מהאיומים על אזרחים בתקופה העתיקה יותר. ישנה אמירה שמי שלא זוכר ומכבד את העבר גם לו לא תהיה תקומה.

הטיעון העיקרי שאני מציב לתמיכה בחשיבות הגבוהה בהמשך לימוד אומנויות ותורות לחימה מסורתיות הוא שכאן המקור לידע והבסיס עליו אנו יכולים להישען וממנו ללמוד ולהתפתח. מותר לנו לחקור ידע זה וגם להתאימו לצרכינו, אך בסיסו הוא כמו עמוד השדרה מחד נותן לנו יציבות ומאידך גם מאפשר לנו שינויים בהתאם לצרכים משתנים.

זכורה לי אמירה חשובה של אייזק ניוטון מדען ופיסיקאי גאון שענה בתשובה למחמאות מעריציו”אילמלא עמדתי על כתפי ענקים לא הייתי מגיע היכן שאני היום”.

אל נישכח שכל הידע שאנו נשענים עליו היום עומד על בסיס ענקי העבר שאת פרי ניסיונם השאירו לנו. ביתי רוקדת ריקודים שונים כעשרים שנה ברציפות ובתקופה מסוימת בה הצטרפה ללהקת מחול חייבו אותה לתרגל בלט קלאסי בנוסף לריקודים מודרניים שונים.

איני חושב שציירי העבר היו פחות טובים מציירי ההווה,כמו גם פסלים,מוסיקאים ובתחומי אמנות אחרים. כן גם שיטות לימוד ישנות שנלמדו בבתי ספר בעבר הוכיחו עצמם לרוב כיעילות יותר משיטות לימוד חדשות המנוסות חדשות לבקרים.

לימד אומנויות ותורת לחימה קלאסיות דומה ללימוד “קאטות”,רבים לומדים אותם רק על פני השטח מפני שהן מהוות חלק אינטגראלי בבחינות לעלייה בדרגה, אך אילו שמעמיקים בלימודן מגלים בהן רבדים אחרי רבדים עומקים ורעיונות מעניינים המגרים את העוסק להעמיק לחקור בהן ואיתם להמשיך לגדול ולהתפתח. לסיום הייתי אומר שעדיף להתחיל בלימוד תורות לחימה קלאסיות המקנות בסיס איתן ושיטות לימוד מסודרות,ואחרי צבירת ניסיון וידע טוב בהן אפשר להוסיף או לשנות כיוון ללימוד שיטות לחימה אחרות, ובחירת מסלול המתאים לעוסק. ומתוך ניסיוני בסופו של דבר, וכן גם בגיל מתקדם חוזרים כמעט כולם לעיסוק באומנויות ותורות לחימה קלאסיות.

שלכם שלמה דוד