קידה

מנהג הקידה קיים ברחבי העולם ותרבויות שונות מזה אלפי שנים אחורה , ולא רק בעולם אומנויות הלחימה של המזרח כפי שמעט אנשים אולי סבורים.

מפאת ניסיוני הלא דל גם בשנות וותק וגם במספר אומנויות הלחימה אליהם נחשפתי בחמישים השנים האחרונות, נוכחתי לדעת שלא מעט מהעוסקים, בכירים וכן מתחילים טועים לא רק בביצוע נאות של הקידה אלא גם בהבנת משמעותה.

הקידה היא חלוקת כבוד כלפי המקום האדם או הקבוצה אליה אתה קד.

כיפוף הגו העליון והרכנת הראש למעשה היא הנמכת גובהך מול האדם שמולך, ומשמעותה אני נמוך ממך. כיון שכך, מעמדך גבוה משלי. ביצירת מצב זה אני חולק לך כבוד בדומה למצב שבו אושיב אורח בראש השולחן או בכיסא הרם ביותר.

הבט נוסף המתבטא בכיפוף הגו, בהרכנת הראש ובעמידה ברגלים סגורות, הוא עמידה ניטראלית ולא מאימת כאשר אני חושף את ראשי להתקפה ולמעשה חושף ומסכן את חיי מול המושא לקידה, גם זה ביטוי לחלוקת כבוד.

אופן ביצוע נכון של הקידה נעשה במרחק של לפחות שני צעדים מרחק אחד מהאדם השני כפות רגליים סגורות אחת אל השנייה ידיים עם אצבעות סגורות צמודות לצידי הגוף וכיפוף הגוף 45 מעלות קדימה כאשר הראש בהמשך טבעי וישר עם עמוד השדרה מוטה קדימה והעיניים מושפלות ומביטות כלפי מטה(במרחק קצר יחסית מהצד השני אפשר להביט אל כפות רגליו ולהבחין במידה ויהיה ניסיון של תנועה לא בעיתה).

כיפוף גו מועט או רק כיפוף הראש לא יהיה מכובד, כמו גם כיפוף מוגזם של 90 מעלות או יותר יש בו מימד של התבטלות.

נשים ביפן מעבירות את כפות ידיהם לחזית הירכיים וכופפות את הגו עד שקצות האצבעות נוגעות בברכיים . בסין קדים כאשר יד ימין מאוגרפת בתוך כף יד שמאל וזה בא לבטא כבוד מלא של כל מימדי האדם גוף נפש רוח ועוד.

טעויות באופן ביצוע הקידה יכולות לנבוע מתוך בורות או מחסור בהדרכה נכונה, מתוך זלזול ומתוך חוסר הבנה למשמעויות הקידה או גם פרשנויות מוטעות.

וכאן אם יותר לי להטיף, כפי שאתה נוהג כלפי אחרים בסופו של דבר ינהגו כך כלפיך. אם תנהג בחוסר כבוד כלפי אחרים בסופו של דבר יתייחסו גם אליך בחוסר כבוד.

ראשית , בקרבות אמת אין צורך בקידה , החלטה זו התקבלה ביפן כבר לקראת סוף המאה ה13 כאשר קובלאי חאן שלח בשנת 1274 צבא פלישה של עשרות אלפים לוחמים שנחתו בחופי האי הדרומי ביפן “קיושו”. כאשר נפגשו לראשונה שני הצבאות עצרו השורות הראשונות של הסמוראים כפי שהיה נהוג ביפן לפני הצבא הפולש כדי להציג את שמם וייחוסם המשפחתי לפני תחילת הקרב , בעוד שהלוחמים המונגולים הרגו בם מיד ללא הבנת תפיסת הכבוד היפנית.

ישנם רבים הקדים קידה באופן כזה שראשם מיושר קדימה ונועצים הם מבטם בעיניי הצד השני. איך זה יתפרש אם תעשה כך לפני חיית בר ? פעולה זו מתפרשת אוטומטית כאיום התרסה וקריאת תגר וחיית הבר תגיב מיידית בהתקפת נגד.לדעתי קידה נכונה מחנכת לכבוד המקום והאדם. חזרות נשנות של הפעולות החיצוניות יובילו בסופו של דבר גם לכוונה פנימית.

כבוד הוא ערך עליון עבור מדינה, חברה, מנהיג וכל אדם באשר הוא. ישנו פתגם :“אפשר לוותר על הרבה דברים בחיים אך לא על כבודך העצמי”

שלכם שלמה דוד