קורינדו טאי סאבאקי

משמעות המונח היפני “טאי סאבאקי” הוא תנועת גוף.

מושג זה קיים בשימוש בכל אומנויות ותורות הלחימה היפניות.

ברוב תורות הלחימה ובניהן בתי הספר לאייקידו, “טאי סאבאקי” מופיע במספר מוגבל של תנועות שמהוות חלק מטכניקות הלחימה.

לעיתים “טאי סאבאקי” נמצא בשימוש ומתורגל כחלק מתרגילי חימום, קודם לאימון טכניקות הלחימה השונות עם בן זוג.

בקורינדו אייקידו “טאי סאבאקי” עומד במרכז התורה, ולא תהה זו הגזמה לומר שהוא הסוד מאחרי השיטה. תורת ה”טאי סאבאקי” בקורינדו אייקידו פותחה על ידי המייסד סנסיי מינורו הירהי בשנים 1925-1936. שיטה ייחודית זו היא תוצאה של אין סוף אימונים שרובם נערכו בטבע הפתוח. טכניקות ה”טאי סאבאקי” שפיתח סנסיי הירהי נשענות על התפיסה הפילוסופית “אנטן מוקיו” שהיא בעיקרה אוניברסאליות תנועת הגוף כחלק אינטגראלי של תנועה מעגלית ואין סופית זורמת של היקום והטבע.

בלב קורינדו “טאי סאבאקי”, נמצא הביטוי “קושי מאוושי” - תנועות גירוסקופיות של האגן שהוא עיקרון משותף ודומיננטי בכל אומנויות ותורות הלחימה. כל תורות הלחימה מכירות בחשיבות של “קושי מאוושי” כגורם מרכזי ועיקרי מאחרי יעילות של כל טכניקת לחימה.

מאידך, אולי רק בתורת קורינדו אייקידו פותחו טכניקות ה”טאי סאבאקי” במטרה ראשית של בניית ופיתוח יכולת גבוהה גופנית ונפשית של שימוש יעיל ב”קושי מאוושי”.

טכניקות ה”טאי סאבאקי” בקורינדו אולי נראות כצורה של ריקוד אך הן כוללות את כל התנועות הנחוצות לאומנות הלחימה.

בקורינדו, כל טכניקת לחימה מתחילה ומסתימת ב”טאי סאבאקי” , ולא תהה זו הגזמה לומר שכל טכניקת לחימה היא תוצאה של “טאי סאבאקי” וכל “טאי סאבאקי” היא טכניקת לחימה.

תרגול “טאי סאבאקי” בקורינדו אינו צורה של תרגילי חימום לפני האימון העיקרי, אלא מהווה פרק אימון חשוב בפני עצמו בהשגת סטנדרט גבוה של יכולת תנועה אינסטינקטיבית. אימון זה מאפשר לגוף לנוע בהרמוניה עצמית, עם הנפש עם היריב והסביבה.

אין זו תהה הגזמה לומר שה”טאי סאבאקי” היא הטכניקה הגבוהה ביותר של אומנות הלחימה.

אמנם לימוד ואימון יכולת תנועה גבוהה של האגן נמצא בלב קורינדו”טאי סאבאקי” מאידך ישנם גורמים נוספים אחרים המתורגלים בו זמנית ולכל גורם אחר ישנה חשיבות גבוהה בפני עצמו והשפעתו על המפגש עם היריב ותוצאותיו. דוגמאות לגורמים הנוספים הן : עמידה בפיסוק קטן שיש בה יציבות יחסית טובה , אך גם מאפשרת תנועה חופשית ומהירה לכל כיוון ,ובעיקר מאפשרת יכולת שימוש מתוחכם של האגן. אחזקת ידיים נכונה המאפשרת תחושת היריב מרחוק ומפגש ראשוני יעיל יותר עם התוקף. כיוון אצבעות הידיים והרגליים , יציבת הגוף, כיוון מרכז הגוף, המבט, התודעה ופרטים נוספים אחרים.

כל אילו מהווים חלק בלתי נפרד באימון ה” טאי סאבאקי” ומדגישים את מרכזיות והחשיבות אימונו כפרק חשוב בפני עצמו.

שלכם, שלמה דוד